תוכנית התמחיר מחשבת עלות שקלית, עלות דולרית ועלות ממודדת לכל תנועת מלאי. על בסיס נתונים אלו, מחושבת עלות שקלית, דולרית וממודדת למוצר.
בנוסף, בשיטת FIFO, נשמרים נתוני העלות של כל תנועת מלאי נכון ליום בו נרשמה. לכן, ניתן לשערך את עלות התנועה בכל נקודת זמן, ולחשב למוצר עלות משוערכת. מסיבה זו, בשיטת FIFO משוערך, עלות שנרשמה במט"ח תשוערך לפי הערך השקלי בתאריך התנועה ועלות שנרשמה בשקלים תמודד כרגיל. שיטת FIFO ממודד אינה מבצעת שיערוך אלא רק מידוד.
לעומת זאת, בתמחיר המחושב בשיטת ממ"ן, ניתן לשערך את תנועות המלאי שנרשמו מאז התמחיר האחרון, אך לא ניתן לשערך את העלות הממוצעת מן התמחיר האחרון, מכיוון שהיא תוצר של עלויות שונות, שאולי נרשמו במקור במטבעות שונים. מכיון ששיערוך של חלק מן הנתונים לא ייתן תוצאה מדויקת, תמחיר בשיטת ממ"ן אינו משערך כלל, אלא רק ממדד.
כדי שהתמחיר יחשב עלויות ממודדות נכונות, נתוני המדד צריכים להיות מעודכנים לתקופה הרלבנטית; באופן דומה, כדי להפיק תמחיר משוערך יש לדאוג ששערי המטבע מעודכנים לכל התקופה. נתונים אלו מנוהלים במסך רישום שערי מטבע.
www.priority-software.solutionsConverted from CHM to HTML with chm2web Pro 2.85 (unicode) |